שיר יפה ועצוב

הַחַיִּים עֲצוּבִים וְיָפִים הוּא אָמַר לָהּ מִלִּים בְּשׁוּרוֹת וְדַפִּים הוּא כָּתַב לָהּ אֲנָשִׁים אוֹהֲבִים מְצַפִּים הוּא סָפַד לָהּ הַחַיִּים עֲצוּבִים וְיָפִים