תני לי

תְּנִי לִי אֶת הַחֹשֶׁךְ שֶׁלִּי נֶעְדַּר הָאוֹר וְהָרַעַשׁ שָׁם אֶרְאֶה אוֹתָךְ בִּבְהִירוּת תְּנִי לִי שְׁהוּת בִּזְמַן לְבַדִּי אַל תְּזַמְּנִי אֶת מִלּוֹתַי כָּךְ אֶלְחַשׁ הוֹקָרָה עַל אָזְנֵךְ תְּנִי לִי לָחוּשׁ מַגַּע הַגֶּשֶׁם וְהַקֹּר בְּרוּחוֹת סְעָרָה לְרֶגַע וְאֶדְלֹק אַחַר מַרְגּוֹעַ חֹם עוֹרֵךְ תְּנִי לִי אֶת שֶׁלִּי אוֹ אֶקַּח בְּעַצְמִי וְלֹא אוּכַל עוֹד לָתֵת הֲתִתְּנִי לָנוּ בַּחֹשֶׁךְ וּבַקֹּר, בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ בְּשֶׁקֶט לְהִפָּרֵד?