→ לכל השירים

ואולי

ואולי לא היו הדברים מעולם. ואולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן לעבדו בזעת אפי? ומעולם, בימים ארוכים ויוקדים של קציר, במרומי עגלה עמוסת אלומות, לא נתתי קולי בשיר?

About this poem

נחלת הכלל · רחל (1890–1931) · קטע