לקריאת היצירות שלי

ואולי לא היו הדברים מעולם. ואולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן…

שם הרי גולן, הושט היד וגע בם! – בדממה בוטחת מצווים: עצור!

רק על עצמי לספר ידעתי, צר עולמי כעולם נמלה, גם משאי עמסתי כמוה…