קורונה
עֵינֵיהֶם כְּעֵינִיּוֹת פְּלַדֶּלֶת
חַשְׁדָנִיּוֹת וְצָרוֹת
מַסֵּכוֹת תּוֹצֶרֶת סִין
מְסַכְּלוֹת כִירוּרְגִית
אֶת רֶטֶט הַסַּנְטֵר הַנִּסְתָּר אֶת עִקּוּל הַשָּׂפָה
שֶׁפַּעַם הִדְבִּיק גַּם אוֹתָנוּ
וְנָתַן לָנוּ לָחוּשׁ שֻׁתָּפִים לַגּוֹרָל
הַכְּפָפוֹת שֶׁכָּפוּ עָלֵינוּ
שׁוֹאֲלוֹת אִם מֻתָּר לָגַעַת
בְּאָדָם אַחֵר
פַּעַם, אֲנִי מַסְבִּיר לַיַּלְדָּה
הָיִינוּ רוֹאִים זֶה אֶת זֶה
בָּרְחוֹב
לוֹחֲצִים יָדַיִם
לִפְעָמִים גַּם מִתְחַבְּקִים
אַלְכּוֹהוֹל שָׁתִינוּ
בִּשְׁבִיל לֹא לְפַחֵד
הִיא מִתְנַשֶּׁמֶת בִּכְבֵדוּת בְּמַאֲמָץ לְהִזָּכֵר
אֲבָל הַמִּשְׁקָפַיִם שֶׁלָּהּ מִתְאַדִּים
וְהִיא רוֹאָה רַק עֲרָפֶל
About this poem
תקופת הקורונה - מי לא חווה
Carry these words




